תמרה אסולין נ' אופיר טורס בע"מ

החלטה

בפני בקשת המבקשת, היא התובעת בתביעה זו, לבטל את פסק הדין שניתן על ידי ביום 6.4.09(!) וזאת מאחר ולטענתה לא ידעה אודות הדיון שנקבע בתביעתה ולפיכך לא התיצבה אליו. לטענת התובעת היא המתינה לקבלת הזמנה לדיון ומשזו בוששה פנתה למזכירות ביהמ"ש ורק אז נודע לה אודות פסק הדין.

אציין במאמר מוסגר כי לפי האמור בבקשה נפתחו כנגד המבקשת הליכי הוצל"פ לגביית ההוצאות שנפסקו לחובתה (לא ברור מתי) ומכאן עולה כי ידעה אודות קיומו של פסק הדין, אולם המבקשת לא פרטה מתי נודע לה הדבר ומתי נפתחו הליכי הוצל"פ כנגדה.

לאחר עיון בבקשה, ואף ללא קבלת תגובת המשיבה, על מנת לחסוך בהוצאות נוספות ומיותרות, איננה סבורה כי יש מקום להעתר לבקשה ולבטל פסק דין שניתן לפני יותר מששה חודשים ואשר נשלח, כמו גם ההזמנות לדיון, לכתובת שמסרה המבקשת ככתובתה להמצאת דואר וחזר בציון "לא נדרש".

טענת המבקשת כי לא ידעה אודות מועד הדיון שנקבע ליום 6.4.09 אינה יכולה לסייע לה, שכן כפי שציינתי בפסק הדין, אישור המסירה שנשלח לכתובת שמסרה התובעת חזר בציון "לא נדרש", ובנסיבות אלו, ומשהדיון הנ"ל נקבע לאחר שפסק דין קודם שניתן כנגד התובעת בוטל לבקשתה, ראיתי במסירה משום מסירה כדין, והתובעת מוחזקת כמי שידעה או צריכה היתה לדעת אודותיו.

יתירה מכך, לאור השתלשלות הענינים בתביעה זו ואי התיצבותה לדיון קודם אשר הביא למתן פסק דין כנגדה ביום 30.12.08, חובה היה על התובעת לנקוט משנה זהירות, לברר מה עלה בגורל בקשה לביטול פסק הדין, ואני אף מניחה כי עשתה כן, ולפיכך חייבת היתה להיות מודעת לכך שדיון בתביעה נקבע ליום 6.4.09 כפי שעולה מהחלטתי מיום 31.12.08.

מעבר לנצרך אציין כי בתיק זה למעשה שמעתי (בנפרד) את גרסאות הצדדים, כאשר כל אחד נשמע בדיון שהצד האחר לא התיצב אליו, ולאחר שמיעת הגירסאות הנוגדות אני סבורה שאין בסיס לתביעה והדברים אף עולים מפסק הדין שניתן ביום 30.12.08.

על אף זאת, לפנים משורת הדין, נעתרתי לבקשת ביטול אחת מטעם התובעת (אף ללא חיובה בהוצאות), אולם בבקשה זו הגדישה התובעת את הסאה והתנהלותה בענין מעידה על זלזול בוטה בהליך המשפטי שהיא בחרה להתחיל בו ולנהלו, ולפיכך חלות עליה חובות מינימליות של מעקב אחר החלטת ביהמ"ש הניתנת בבקשה מטעמה!

אשר על כן אני סבורה כי לתובעת ניתן "יומה בבית המשפט" ומשלא ניצלה הזדמנות זו ופעלה בצורה מזלזלת ולא עקבה אחר החלטות ביהמ"ש תקופה כה ארוכה, אינני סבורה כי יש מקום, אף לא לפנים משורת הדין, ואף לא כנגד הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת, לאפשר לה לנהל את ההליך מחדש ובמקרה זה גובר האינטרס של סופיות הדיון על פני האינטרס של התובעת.

אשר על כן הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' כסלו תש"ע, 22 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: